ספורט

בשנים האחרונות ספורטאים ובעיקר ספורטאיות טרנסיות הפכו למוקד של דיונים בתקשורת וברשתות החברתיות. במקרים רבים, השתתפותן של ספורטאיות טרנסיות בתחרויות ספורט לנשים מוצגת כתופעה שלילית ושנויה במחלוקת. כתבות ופוסטים מקדמים עמדה זאת באמצעות מידע חלקי, מגמתי או שקרי. 

​

הדיון השלילי בתקשורת וברשתות צץ במסגרת מהלך רחב יותר של חקיקה נגד טרנסימות ונגד להט"ב בכלל בארה"ב. עם זאת, הדיון משרת תנועות שנאה באירופה ובאזורים נוספים בעולם. בשנים האחרונות אנו עדים לחדירה של תנועת השנאה האנטי-טרנסית גם לישראל.

המדריך שלהלן מפריך טיעונים נפוצים נגד השתתפות ילדות ונשים טרנסיות בפעילויות ספורט לבנות באמצעות מידע ומקורות אמינים. בנוסף, המדריך ממקם את הדיון השלילי בתקשורת וברשתות בהקשר הפוליטי בו הוא פועל ומאיר מאפיינים של שיח שנאה.

​

​

למה כולם מדברים פתאום על ספורטאיות טרנסיות?
ההקשר הפוליטי של העיסוק העכשווי בספורטאיות טרנסיות 

 

העיסוק הציבורי והתקשורתי בספורטאיות טרנסיות התחיל במסגרת קמפיין פוליטי מאורגן של הימין הנוצרי-שמרני בארה"ב הכולל מבול הצעות חוק אנטי-טרנס. רוב הצעות החוק מתמקדות בילדים ונוער על הקשת הטרנסית בניסיון לשלול את זכותם לחיות במגדר שלהם. על-פי ארגון זכויות האדם Human Rights Campaign, הצעות החוק מייצגות ניסיון אכזרי להגביר את הסטיגמטיזציה והאפלייה נגד להט"ב כדי לקצור רווח פוליטי. הצעות החוק אינן מבוססות על נתונים ועובדות אלא על דיעות קדומות.

המשך קריאה >>>

​

​

שילוב ספורטאים.ות טרנסימות מיטיב עם כולןם

הפאניקה המוסרית מפני מגיפה של ילדות וספורטאיות טרנסיות המשתלטות על ספורט לנשים אינה מבוססת על עובדות ומשמשת לקדם מדיניות הפוגעת בכל הילדות, בנוער ובספורט נשים. ילדות וצעירות טרנסיות ברחבי העולם משתתפות בפעילויות ספורט המיועדות לבנות שנים רבות. מחוקקים אמריקאים שמקדמים הצעות חוק לאיסור על השתתפות ספורטאיות טרנסיות בתחרויות ספורט לא הצליחו לנקוב במקרים המצדיקים את החוק. 

מחקר על מדיניות כלפי נוער טרנסי במדינות שונות בארה"ב מראה כי מדיניות מכילה כלפי ילדות ונערות טרנסיות בספורט לא פגעה בשיעור השתתפות בספורט של ילדות סיסג'נדריות. לעומת זאת, במדינות שאימצו מדיניות הדרה כלפי ילדות טרנסיות היתה ירידה בשיעור השתתפות ילדות סיסג'נדריות בספורט. בקליפורניה וקונטיקט, מדינות עם מדיניות מכילה, שיעור ההשתתפות של ילדות בספורט עלה, ובקליפורניה נרשמה עלייה של כמעט 14% בין השנים 2014 ל-2020. 

הניסיון להדיר ילדות טרנסיות אינו ניסיון לפתור בעייה קיימת אלא מתקפה על קבוצת ילדים מוחלשת. חוקים להדרה של ילדות ונשים טרנסיות מייצרים מנגנון למישטור נשיות - מדרון חלקלק לבדיקות חודרניות (כמו בדיקת איברי מין של ילדות) ואימוץ מדדים של נשיות אשר הופכים לנשק כנגד ילדות ונערות: ילדות מצטיינות בספורט נחשדות "כגבריות מדי", "שריריות מדי", "חזקות מדי", או "טובות מדי" בספורט ועל כן הן מואשמות שהן לא בנות "אמיתיות".

​

המשך קריאה >>>

 

​

לספורטאים.ות טרנסימות אין יתרון לא הוגן בספורט.

אבל לנרטיב "היתרון הטבעי" יש היסטוריה ארוכה.

ספורטאיות טרנסיות שונות זו מזו, בין היתר ביכולותיהן הספורטיביות, בדיוק כמו ספורטאיות סיסג'נדריות. "נתונים גנטיים ואיברי רבייה אינם אינדיקטורים לביצועים אתלטיים," כפי שהסביר ד"ר ג'ושוע סייפר בתצהיר עד מומחה שהוגש במסגרת עתירה של ארגוני זכויות אדם. יכולות ספורטיביות מושפעות ממגוון גורמים: נתונים פיזיולוגים כמו גובה ושרירים, תכונות אופי, כמו גם סביבה תומכת, וגישה למשאבים. למשל, ילדים ממשפחות עשירות מצליחים יותר בספורט בבית הספר בגלל השקעה כספית של הוריהם ונגישות למשאבים ומתקני אימונים. 

הטענה כי לנשים ולילדות טרנסיות יש יתרון מעצם היותן טרנסיות מתעלמת מהמציאות של חייהן הרוויה בהדרה ואלימות. רמות הבריונות והאפלייה כלפי ילדות טרנסיות מקשה עליהן להשאר בבית הספר. לפי סקר של מעברים, 39% מהתלמידים על הקשת הטרנסית נעדרים במידה מסוימת מהלימודים ו- 71% סובלים מהערות וביריונות בבית הספר מצד תלמידים אחרים. סקרים דומים במדינות אחרות מצביעים על ממצאים דומים. למשל, לפי סקר שנערך בארה"ב, 22% מהתלמידות הטרנסיות ספגו התעמרות קשה עד שנאלצו לעזוב את בית הספר בגלל בריונות והטרדה. עוד 10% מהתלמידות הטרנסיות סולקו מבית הספר. 

זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים להמעיט או לפגוע בהצלחה של ספורטאים מאוכלוסיות מוחלשות ומודרות על בסיס טענות לכאורה "מדעיות". למיתוס "הכישרון הטבעי" יש היסטוריה ארוכה בשיח גזעני על ספורט. ספורטאים שחורים הוצגו כבעלי "יתרון גנטי" כדי להפחית בתרומה של אימונים ועבודה מאומצת וכך להסיט את הדיון מההשפעות של אי-שוויון על השתתפות אוכלוסיות שונות בספורט.

​

המשך קריאה >>>

 

​

ילדות טרנסיות הן ילדות. נשים טרנסיות הן נשים.
א.נשים טרנסים הם בדיוק מי שהם אומרים שהם. 
הטענה כי מין הוא בינארי ויציב אינה תואמת את המציאות הביולוגית. מין של אדם נקבע ע"פ מכלול של מאפיינים. המאפיינים הללו, כפי שהם מתבטאים אצל אנשים שונים, לא תמיד מסונכרנים באופן התואם חלוקה דיכוטומית בין זכר ונקבה. 
בדיקות לאיתור "גברים המתחזים לנשים" בתחרויות ספורט נולדו בשנות ה-60, בשיא המלחמה הקרה, בעקבות חשדות נגד נבחרת הנשים של בריה"מ למשחקים האולימפיים. תחילה פאנל של רופאים בדק את הספורטאיות בעירום. אחר כך הגיעו בדיקות כרומוזומים. אך במקום לחשוף גברים המתחזים לנשים הבדיקות הכשילו דווקא נשים אשר נולדו עם שונות גנטית.

 

ביקורת נוקבת מצד רופאים, מדענים וספורטאים, שטענו כי הבדיקה אינה מדויקת ומזיקה, הביאה לכך שמשנות ה-90 הפסיקו להשתמש בבדיקה כרומוזומלית בתחרויות ספורט בכל העולם. באולימפיאדת אטלנטה 1996 הופעלה בדיקת הכרומוזומים בפעם האחרונה, אולם כבר אז בוטלה פסילתן של שמונה ספורטאיות, בטענה שההוכחות נגדן קשורות לשונות גנטית מלידה שלא מקנה יתרון בתחרויות.

למרות זאת, עד היום, שיח השנאה האנטי-טרנסי טוען כי כרומוזומי המין קובעים את המין באופן בינארי וקבוע.

​

המשך קריאה >>>

 

​

האמת על טסטוסטרון

מאמר מומלץ בעברית: מין, מגדר והמשחקים האולימפיים עם הפנייה למקורות.

​

לאנשים סיסג'נדרים רבים יש רמות טסטוסטרון מחוץ לטווח המוגדר כאופייני לאדם סיסג'נדר מהמין בו סומנו בלידתם. למשל, לכ-10% מהנשים הסיסג'נדריות יש שחלות פוליציסטיות, תסמונת המתבטאת ברמות טסטוסטרון הנמצאות מעל לטווח המוגדר כנורמה עבור נשים. 

בנוסף, הקשר בין טסטוסטרון להישגים בספורט אינו מובהק. בעוד יש מחקרים שמצאו יתרון מסוים בתחומים מסוימים, במחקרים אחרים הקשר חלש או לא קיים. יש גם מחקרים המצביעים על קשר שלילי.

האם הוגן לפסול ספורטאיות בגלל תכונות מסוימות? למייקל פלפס וספורטאים נוספים יש תסמונות גנטיות המקנות הלם יתרון מובהק בספורט, כפי שפרטנו בסעיף הקודם. עם זאת, הצלחתם לא גררה המצאת קריטריונים ובדיקות במטרה למנוע את השתתפותם בתחרויות וגם לא דרישות להתערבות תרופתית כדי לשנות את התכונות הטבעיות שלהם. מה שמשותף לאותם ספורטאים - הם כולם גברים לבנים ממערב אירופה או ארה"ב. לעומת זאת, מי שהצלחתן גררה התערבויות בניסיון להגביל את השתתפותן בתחרויות הן בעיקר ספורטאיות שחורות ו/או ממדינות מתפתחות - קסטר סמניה מדרום אפריקה, דוטי צ'אנד מהודו, ולאחרונה שתי ספורטאיות צעירות מנמיביה.

​

​

לקריאה נוספת:

• How the Olympics Failed Black Women

• Anti-Trans Sports Bills Aren’t Just Transphobic — They’re Racist, Too

• The treatment of Caster Semenya shows athletics' bias against women of colour

• The Gender Policing Of Women Athletes Is A Violation Of Human Rights

• The Burden of Proving Femininity in Athletics

• Stop talking about testosterone – there’s no such thing as a ‘true sex’

• “I am a woman and I am fast”: what Caster Semenya’s story says about gender and race in sports

• The spectre of female otherness is haunting athletics

• Will new Olympics rules exclude or include transgender athletes?

• Guide for Reporting on Anti-Trans Athletic Bans

​

• מיתוסים ועובדות על ספורטאים.ות טרנסים.ות - מאמר מתורגם לעברית

• מקומן של ילדות טרנסיות בקבוצות ספורט של בנות - תקציר המאמר בתרגום לעברית

• המלצות לסיקור א.נשים על הקשת הטרנסית בספורט